כבר בילדותי, היתה לי משיכה לטעמים חזקים. מתוק לא הרשים אותי, ותמיד העדפתי את הטעמים המרירים, חריפים או עשירים במיגוון טעמים.
כשכל הילדים נהנו מעוגת שוקולד, אני דווקא העדפתי טירמיסו בטעם אספרסו.
כשכל חברותי שתו מילק שייק גלידה בקיץ לריענון, אני שתיתי קפה קר מאספרסו חלב וקרח.
לא פלא שמהר מאוד היתה לי בבית מכונת קפה. הרבה לפני שמכונות אספרסו החלו לפקוד כל בית שני בישראל.
התענגתי על כוס אספרסו מיד כשאני קמה בבוקר, מיד כשאני חוזרת הביתה וכמובן שפינקתי את כל החברים שלי ובני המשפחה באספרסו, הפוך ועוד פינוקי קפה.
תמיד שמעתי שלשתותאספרסו זה רק למביני דבר ואניני טעם. אני לא אנינת טעם דגולה. מעולם לא סעדתי במסעדות יוקרה או אכלתי מאכלי גורמה מהשורה הראשונה.
אבל כדי להתפנק בסוף ארוחה, אני תמיד אעדיף לשתות אספרסו קצר או אספרסו ארוך על פני קינוח כבד או משקה מתוק.
אחת החוויות היותר מדהימות שהיו לי בנוגע לקפה אספרסו שאני כה אוהבת, היה הביקור שלי באיטליה.
הטיול לאיטליה באופן כללי היה חוויה בפני עצמה, אך בכל הנוגע לקפה האיטלקי נשארתי פעורת פה.
האספרסו שלהם זו באמת רמה אחרת מכל מה שהכרתי. לא הצלחתי לעצור את עצמי מריחות האספרסו שעלו באפי כאשר עברנו ליד בתי קפה קטנים איטלקיים. פשוט הייתי חייבת לעצור כמעט בכל בית קפה קטן שכזה ולנסות את האספרסו.
חוויה שכזו לא היתה לי מעולם ואולי אף הגזמתי עם כמויות האספרסו ששתיתי בימים שבילינו באיטליה, אך זוהי חוויה שרק חיזקה אצלי את האהבה הזו לפולי הקפה הטחונים והמרירים.
אם בעבר אנשים בארץ פחות שתו אספרסו, ורב האנשים שעדיין לא נפתחו לטעמו החזק של הקפה התמציתי והמריר, שתו אותו בליווי של חלב או קפוצ'ינו, הפוך ושלל משקאות קפה .
כיום אני רואה יותר ויותר אנשים מסביבי שמעדיפים את הקפה שלהם כמוני, אספרסו ללא תוספות. ללא סוכר, ללא חלב או כל תוספת אחרת. פשוט אספרסו.
גם ההרגל לשבת בבית קפה ולהזמין רק אספרסו קטן, הוא הרגל של השנים האחרונות שהתפתח בהדרגה ממש כמו באירופה ועדיין לא מספיק תבוע בהווי המקומי בארץ.
