כושר 

כושר פיזי הינו בין המיומנויות החשובות ביותר לשמירה על איכות חיים ועל בריאות מקסימלית אפשרית. באמצעות אימונים בחדר הכושר ניתן להגיע לתוצאות משמעותיות ומרשימות המעלות את ההערכה העצמית, את הבטחון העצמי ואת האפשרות ליהנות מאורח חיים עשיר ודינאמי יותר. אחת הבעיות והשאלות המשמעותיות ביותר ששואלים את עצמם מתאמנים בחדר כושר היא: האם רצוי להתחיל את האימון מאירובי או מאימון כוח?

האימון הטוב ביותר הוא כמובן, זה המפריד בין השניים. הפרדה בין שני האימונים הינה האיכותית ביותר על מנת להשיג כל אחת מהמטרות באופן אידיאלי. אימונים הכוללים גם כוח וגם אירובי פוגעים האחד באיכותו של השני באופן הדדי. יחד עם זאת, בשל אורח החיים המודרני רבים אינם יכולים להקדיש די זמן הן לאימוני כוח בנפרד והן לאימוני אירובי ולשם כך יש צורך בהגדרה מרבית של תזמון בין אימוני הכוח לאימוני האירובי.

ביצוע פעילות אירובית טרם באימון הפיזי פוגעת משמעותית ביכולת לצבור נפח. הגליקוגן מדלדל וריכוז חומצת החלב מפריעה ליכולת הכיווץ של השריר. באופן זה, נפגע משמעותית תהליך צבירת הכוח וניפוח השרירים. לפיכך, מערכת העצבים כבר אינה יכולה להפיק את אותה רמה של כיווץ שריר ככל שהאימון מתמשך. תהליך נוסף המתרחש הינו עלייה בריכוז של הורמונים מסוימים המעודדים את פירוק השריר.

מצד שני, גם אימון אירובי המתבצע בסוף האימון של השרירים אינו מומלץ. אפילו לאחר שעה אחת מהפקת האימון האירובי מנוצלים רק 10% מהשריר לצורך שריפת אנרגיה באימון האירובי והגוף צריך לעשות את המעבר מבנייה והרס של השריר למצב של שריפת אנרגיה. הדבר הטוב ביותר לעשות בתום אימון כוח הינו לאכול חלבון ולא להתאמן באימון אירובי אחר.

אם המטרה הינה איבוד שומן מבלי להגביר את מסת השריר אזי ניתן להגביר פעילות אירובית ולבצע אותה גם לאחר האימון הפיזי. מדובר באסטרטגיה איכותית המוכרת לרבים משום שאימון כוח מסייע לפירוק שומנים ושיעור תרומת האנרגיה גדל ככל שעולה משך המאמץ כך שהפעילות האירובית המבוצעת בתום אימון כוח הינה יעילה ביותר לירידה במשקל ולפיתוח מסת שריר במידה קטנה.