הלוואה

לעבוד קשה כל יום, לקום בבוקר בשעה מוקדמת עוד לפני שהשמש זורחת לעמוד מול הארון ולא לדעת איזה בגד לבחור, והאם צריך בגד חם או בגד דק, אם השמש עדיין לא זורחת ומה כבר אפשר לעשות בחמש וחצי לפנות בוקר כשמתלבשים לעבודה. לשתות קפה של בוקר, בלי סוכר ועם שמנת מתוקה במקום חלב, כדי לנסות להיות בריאים יותר, ולא לצרוך את הזבל שמוכרים לנו.  לשטוף את הפנים מקורי השינה בעיניים כשבעצם קשה לוותר עליהם, רק לעוד כמה רגעים קטנים של חיבור לשינה למיטה לחלומות, רק לא לצאת כבר לעבודה, בעבודה רע, בעבודה מיאש, בעבודה לא טוב ולא כייף, אין ברירה חייבים לצאת לעבודה , כדי לכסות הלוואה או שתיים שלקחתי וגם עוד הלוואה או שתיים שאקח. כל יום אני עובד כדי לכסות עוד מינוס בבנק ועוד מינוס אחד, גם כשלקחתי הלוואה שתכסה את המינוס, הייתי צריך לצאת ולעבוד כל יום ושוב לקום בחמש וחצי בבוקר, אז כיסיתי בסופו של דבר את ההלוואה, אך כבר הייתי חייב לכסות שוב את המינוס אז לקחתי עוד הלוואה אחת, הלוואה אחת או שתיים? אני כבר לא זוכר…לקחת הלוואה ולכסות אותה, להעמיק את המינוס בבנק ולצאת ממנו, לקום כל בוקר לעבודה בחמש וחצי בבוקר לפני שהשמש זורחת ולחשוב רק על ההלוואה שאני צריך לקחת כדי ךכסות את המינוס. וכל המחשבות הללו בחמש וחצי בבוקר עולות לי ועולות ולא מרפות, גם לא כשאני שותה את הקפה של הבוקר, כי אני שותה אותו בלי סוכר ובלי חלב וזה מה שגורם לי כנראה לחשוב יותר מדי מחשבות על כסף. אולי אני צריך קצת סוכר בקפה שלי ואז המחשבות על הלוואה ריבית ובנקים יעלמו, או שלא. אני חייב לנסות בוקר אחד לקום לעבודה ולא לעשות את כל הפעולות הללו בסדר הנכון, אולי לשתות את הקפה לפני שאני מתלבש או להתלבש לפני שאני חושב. חבל שאי אפשר לא לחשוב. בכל פעם שאני מנסה לא לחשוב קופצת לי המחשבה על ההלוואה האחרונה שלקחתי, או אולי שתי הלוואות, אני לא בטוח.