קולנוע חן

קולנוע חן תמיד יהיה זכור לי כקולנוע הראשון אליו נהגנו ללכת בילדותנו. תמיד בחופשות מבית הספר ובימים מיוחדים אהבנו ללכת לקולנוע חן, כבילוי נפלא לימי החופשה. כשהיינו צעירים מאוד, נהגנו ללכת לקולנוע חן בליווי הורינו, יושבים כל כך קטנטנים בכסאות הקולנוע מקטיפה אדומה ואוחזים קרטוני ענק של פופקורן שמכסים אותנו. מתרגשים וממתינים שהסרט יתחיל, ואז כשהאורות כבו שם בקולנוע חן, זו ההרגשה שהייתי רוצה לשמר לנצח. משהו שמעורבב עם חיות, סקרנות, התרגשות וקסם כל אוו מינעד רגשות עצום עלה בי ובאחי וכולנו היינו מרותקים למסך הגדול של קולנוע חן וממתינים בציפייה לסרט שיתחיל. כשהתחיל הסרט כמובן שזרמנו עם הסרט שהוקרן באותו הרגע, צחקנו, בכינו, פחדנו ולבסוף מחאנו כפיים ותכננו את הפעמים הבאות שנגיע לבקר בקולנוע חן עם הורינו. השנים חלפו להן ואנחנו קצת גדלנו. התחלנו לפקוד את קולנוע חן גם לבד ללא ליווי צמוד של ההורים. באנו לראות סרט עם חברים, רק האחים ובכל מיני וריאציות העיקר לצפות בסרט. אהבנו את זה כל כך, זה היה ממש כמו להישאב לעולם אחר וזה גרם לנו להרגיש נפלא, לחשוב שהכל אפשרי, להבין שי עוד עולמות ושאפשר בקלות לקפץ בין העולמות השונים. בשמחה רבה קבלנו את הפרסומות על הסרטים שעתידים להיות מוקרנים בקרוב בקולנוע חן והתרגשנו בציפייה אליהם. ואז עברו וחלפו השנים ובגרנו עוד קצת, גם הטכנולוגיה התקדמה ואתם גם הטלויזיה ועולם המחשב. המסכים לא היו עוד רק באולמות הקולנוע והחלו להיות חלק בלתי נפרד מעולמנו ברמה היום יומית ובכל עת. אבל תמיד כשרציתי להרגיש קצת כמו ילדה, כמו אז בקולנוע חן, את ההתרגשות הזאת שמהולה בסקרנות ובקסם, א הייתי הולכת לקולנוע חן הותיק בכיכר, קונה לי כרטיס ופופקורן ענק, שעכיו מימדיו כבר נראו קטנים יותר ונהנית משעה וחצי של חופש לגוף ולמוח, מפליגה שוב למחוזות אחרים לחוויות שרק בבית הקולנוע אפשר להגיע אליהם ונהנית מכל רגע. וכך שנים לאחר מכן כשילדיי הגיעו לגיל המתאים לקחתי אותם ביום אחד לצפות בסרט בקולנוע חן.